לא מאמינה שאתה לא פה אתמול בטקס של יום הזיכרון אני רגילה שכל פעם אתה וסיון הייתם באים לטקסים בבית הספר ליד הבית שלי ופתאום אתה שם בתמונות של החיילים הראש לא טופס לא מוכן לקבל את זה שאתה לא פה ...
כלכך הרבה דברים עברנו ביד תמיד הייתה אוזן קשבת בשביל כל הבנות סיפרנו לך הכל מי אנחנו אוהבת ותמיד היית שם בשבילנו לעזור תמיד היינו אומרת לך עידן תלווה אותי הביתה אף פעם לא הייתה אומר לא איזה ילד הייתה .
רצית לעוף, רצית כבר הלאה עם חצי חיוך עלית למעלה מיליון כוכבים בשמים תופסים את הצבע שלך בעיניים תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום
רצית לעוף, הלכת רחוק מדי בתוך הטרוף אין מי שישמור עלי מיליון כוכבים בשמיים תופסים את הצבע שלך בעיניים רציתי שניה אחת לומר לך שלום
אני רציתי לשיר אתה הרמת גיטרה מלאך מנגן לי עכשיו אז איתך אני שרה מיליון כוכבים בשמים תופסים את הצבע שלך בעיניים רציתי לשיר לך, לומר לך שלום רציתי שניה אחת לומר לך שלום תן רק עוד שניה אחת לומר לך שלום
עידנייי מלאך שליי/ ספיר כהן
אני זוכר את הימים של הילדות איך שגדלנו איך שהבטנו לעתיד ורק חלמנו, ולא הסרנו מבטינו מלפנים רצינו רק להיות גאים ולא ידענו כל אותן הסכנות רודפות אותנו וכל מה שאמרו הורינו רק השבנו והאמנו, שנגשים כל מה ששאפנו ולפעמים, כשישנים אני חולם דמותך אומרת כשלפעמים יש משברים אבל ידך תמיד תומכת
אני זוכר אותך בלב שלי שומר, הגעגוע לא עובר תחזור מהר, וזה שומר כל זיכרון שממכר אתה לי אח, אתה חבר, אתה חסר
אני זוכר את הדברים שלי אמרת גם שרציתי לוותר לי לא נתת תמכת ודאגת לי, עכשיו כל כך קשה לי כשאתה לא לצידי היום אני, רק רציתי שתדע שאת מה שחלמתי הגשמתי בזכותך ולא אשכח לך אתה יד ימיני אולי רחוק מהעין אבל קרוב לליבי ולפעמים, כשצוחקים קולך נשמע צוחק ברקע ואז אתה אותי מקדים, בדלת נעמד לפתע
שום דבר לא יפגע בי/ מור כהן
שום דבר לא יפגע בי, שום דבר.. לא אישה, לא כדור, מחבלים כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים.
ובכיתי בלילות, ודאגתי בימים. כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים וקולי של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים "אם יקרה לך משהו אין לי טעם לחיים, אין לי טעם למחר" אין לי טעם לחיים אין לי טעם למחר.
אם אתם כאן מעליי, כנראה שלא עמדתי בהבטחתי, מצטער בחיי, מצטער בחיי, מצטער בחיי!
אם יקרה לך משהו אין לי טעם לחיים, אין לי טעם למחר, אין לי טעם לחיים, אין לי טעם למחר.
מתגעגעת בצורה שאי אפשר לתאר/ סיון הדד (חברתו לשעבר)לקריאה
מתגעגעת בצורה שאי אפשר לתאר/ סיון הדד
עידנוש,אני לא מעכלת את מה שקרה איך עשית לנו דבר כה נורא,שבועיים לפני התראנו דברנו צחקנו אמרתלי שאתה יותר לא נלחם וכבר מתכנן את הנסיעה שלך לחו"ל,הבטחת לי שאתה לא נלחם ,אז למה נכנסת לקרב ?? יש לי כל כך הרבה שאלות ואתה לא פה כדי להשיב עליהן אני מתגעגעת אליך מאוד ,כי לא היית רק חבר היית הכל היינו 24 שעות ביחד לפני שנכנסת לצבא,תמיד הייתי רבה איתך שלא תלך להיות קרבי ,הייתי בוכה לך שאני מפחדת שיקרה לך משהו,והיית אומר"סיון נראה לך שלעידן יכול לקרות משהו"??ככה את מכירה את עידן?אל תדאגי כפרה ומחבק ומנשק כדי להעביר את הנושא. אני לא אשכח את היום האחרון שהיית בבית לפני שחזרת לצבא ,התקשרת אליי שאלת מה איתי ? ופתאום שאלת על כולם על אמא שלי מה קורה איתה? מה קורה עם לימור ושאתה מתגעגע לכולם ורוצה לבוא אז אמרתי לך בהתלה לא אל תבוא ,אז אמרת אני בא עקשן כמו תמיד,אח"כ אמרת לי סיון כפרה אני יורד לעזור לאמא שלי בקניות אני כבר בא נתקנו את השיחה ,עזרת לה והתקשרת שוב ואז סתם דברנו,ונתקנו !!!אחרי חצי שעה בדיוק אמרתי אני חייבת לראות את עידן נו אני יגיד לו שירד למטה ,התקשרתי אליך אמרתי לך עידנוש מה אתה עושה אמרת לי רואה משחק כדורגל התפלאתי כי כשהיינו יחד לא עיניין אותך אז אמרת לא זה משחק חשוב,נראה לי נבחרת משהו כזה,אמרתי לך טוב אז בוא למטה לברזלים ליד הביתשלי ,אמרת לי עוד 20 דקות תהיה שם ,אנילא אשכח את היום האחרון הזה לעולם,הייתי לבוש הכל שחור ברמודה שחורה חולצה שחורה ולא אשכח איך אמרתי לך וואי עידן נהיית שמן מה זה עכשיו אני יותר רזה ממך,אז צחקת ואמרת לי וואלה זה ככה,ספרתי לי כל מיני סיפורים מי רוצה אותך ואת מי אתה רוצה,אבל לא היית שוכח לרגע את המשפט שהיית אומר לי: סיון תהיהעם מי שאת רוצה ואני אהיה אם מי שאני רוצה ,אבל אני יודע ובטוח שבסוף אנחנו נתחתן(כמו המקרה של לימור ונדב)והייתי צוחקת על זה והייתי אומרת נראה לך אין מצב.והיית אומר נראה ונחיה,אבל איפה כל ההבטחות האלה למה עשית לנו דבר כזה בשביל מה?? בשביל מדינה חרא! אהובי אתה לא יודע כמה קשה לי וכמה אני מתגעגעת לחיוך הרך שלך,לאהבה שלך,פשוט לכל מה שהיה בך.אני כל כך כועסת על זה שהלכת ,כן וגם עליך שהבטחת שאתה לא נלחם ובסוף נלחמת!!!נשמה טהורה זה מה שהיית,ותמיד תשאר. אוהבת אותך לנצח סיון הדד
מלאך בארץ ובשמיים/ ספיר כהן עידני מלאך היית ומלאך תישאר. נלחמת קשה הקרבת את החיים שלך בקרב הזה. כל הזמן חשבת על המשפחה שלך ועל החברים. היית האיש הכי מסודר שאני מכירה. אני מתגעגעת לשיחות עידוד שלך כל פעם שהייתי עצובה. עם הזמן הכאב רק מתגבר. אני שומעת את השירים ומתחילה לבכות. ומה שהכי מעציב אותי זה שאת החלום שלך להתגייס לגולני ולהרוג מחבלים הגשמת, אבל מה עם החלום שלי, החלום שלי הוא שתחזור אלינו ואני מקווה שהוא התגשם מהר. אוהבת אותך אחי היקר!
אדוני המלחמה/ מוטי זוארץ
אתם שיושבים בממשלה מת לי חבר ונתנו הכללה, נמאס מכם, נמאס מהמדינה ,נמאס שאתם שולטים בכל.מתבאים מאחורי קירות ושולחנותאני רק רוצה שתצאו מהמסיכותלא עשיתם כלום אבל יודעים רק להרוס.משחקים עם העולם כאילו זה הצעצוע שלכם. אהית חבר טוב גדלנוו ביחד ואיפה אתה עכשיו אני אפילו לא מאמין אני רק רואה בעינייך רואה בקברך שנהרגת כגיבור בקרבנעמדת מול הקיבנט העליון היושב במרומים סיפרת את סיפורך והם נתו להאמין אז השאר בית ריק ועצוב חדר חשוך וגעגוע רכובהלכת אור לבן השארת ולנו נורא חסרת. אז התגייסת את חותמך השארת בשביל מה? חרא ממשלה ? חרא צבא?... אז אמא בודדה אבא עצוב ולספיר כל העניין נשמע קצת גנוב. אז נגמר השיר והחלום כבר סיוטיום אחר יום הפלאשבקים חוזרים ועוד חיילים מתים,בזמן שהשרים מחייכים ושמחים שמחת ילדות שמחת צביעות ושמחת שחיתות הלוואי שיחזירו אותם לגלות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
עידן ביום רביעי, א באב ה-26.07.2006 כשנודע לי שנהרגת חשכו עייני, לא האמנתי למשמע אוזניי, עכשיו נשארו רק הזיכרונות והתמונות שאותך אני אזכור בליבי. אתה ילד נצחי, הגיבור שלנו. עידן, הכרתי אותך מי שהתגייסת, ההיית כל כך מורעל על הצבא ובייחוד על גולני. במשך כל שירותך אני בטוח שעשית המון המון פעילויות ומארבים, ותמיד התנדבת, אבל להתנדב להיכנס ללבנון בידיעה שאתה לא יודע אם תחזור, לזה אני קורא גיבור מלחמה, אני מאמין שחשבת מה יהיה? התרוצצו לך בראש כל מיני מחשבות, אני שואל רק דבר אחד איך הרגשת? אבל לא, אומץ ליבך וחוזקך גברו על הרגשות והפחדים. אתה ראית שחברים שלך נכנסים ובטח אמרת לעצמךבלב" רגע רגע רגע חברים שלי נכנסים אני לא יכנס איתם ללבנון, מה פתאום" ובגלל זה התנדבת אני פשוט מצדיע לך, ילד למופת. חלומך היה להרוג מחבלים, אתה ההיית קלע, ואני בטוח באין ספק שהורדת כמה מחבלים בקרב בבינת ג'ביל, לפחות הצלחת להגשים את חלומך.מגיע לך צלש או אות, אני מאוד מקווה שיביאו למשפחתך את הצלש, כי מגיע לך, גיבור הדור, עליך ידברו במשך כל דור ודור. אני זוכר שכל הזמן כשההיית מגיע לשכונה ההיינו מדברים על הצבא עד שכבר החברה בשכונה היו מתעצבנים עלינו והיו אומרים לנו"תפסיקו לדבר על הצבא, לא נמאס לכם לדבר על הצבא." ופשוט לא ההיינו מתייחסים אליהם וממשיכים לדבר, בשיחתנו "אמרת לי בהתחלה שאתה במחלקה 8 של מסייעת של גדוד 51 ואז אמרתי לך גם אני ההייתי במחלקה הזאת" תמיד דיברת בהתלהבות כל כך אהבת את מה שאתה עושה. אני זוכר שהתבאסת על המחלקה שלך, מחלקת ה-8, כשפירקו אותה כי כל כך אהבת אותה. היה לי כיף כל כך לדבר איתך, היה לי את הזכות לדבר איתך תמיד השרשת בדיבור שלך על הצבא אווירה נעימה ושמחה. ההיית ילד נבון שכולם אהבו, כמו שאתה אהבת את כולם.תמיד עזרת לכולם. אני זוכר שנסענו לאזכרה של חבר שלך שהייתה באיזור הדרום, תמיד היה אכפת לך מהחברים שלך, והנה אנחנו ניהיה באזכרה שלך הימים חולפים וכבר מתגעגעים אלייך, חושבים עליך במשך כל יום ויום. רוח השם תנחם בך בגן עדן, תיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. יהי זכרך ברוך!
לעולם לא אשכח.../ שני בסלי
לעולם לא אשכח את החיוך המתוק על פניך ששבר והמיס הרבה לבבות... אני אישית הוקסמתי ממך כל פעם מחדש...איך תמיד ידעת להגיד את המילה ואת המחמאה הנכונה בדיוק בזמן הנכון.. אני אוהבת אותך , אולי אתה לא כאן למטה אך זה לא משכיח אותך מליבי ומהמחשבות אני חולה עליך וכולנו מתגעגעים אליך אח יקר!!!
עידני... עברו קרוב ל7 חודשים וזה נראה לי כמו יום אחד! יש לנו מלא שאלות שאין להן בכלל תשובה.. אנחנו עדיין בשוק גם אחרי 7 חודשים! אח יקר השארת לנו רק זכרונות טובים ממך... ותאמת שלא רוצים בהם רוצים שתחזור ונמשיך להעביר חוויות ולצחוק ולהסטלבת על כל העולם!!! איפה את עכשיו? מה אתה עושה? מה קרה באמת באותו לילה ההוא שנלחמת שאנחנו נישן טוב בלילה!!!! אין הסבר לגעגועים ולדמעות שחונקות תגרון כל יום וכל שניה שאנחנו נזכרים בך! הפצע שבלב לא יעבור בחיים!!!!
אנחנו נזכור אותך ונשמור אותך בלב שלנו טוב טוב עד לנשימה האחרונה שלנו!!!! אוהבים אותך יותר מהכלללל!!!!
לא נשכח לא נסלח! אוהבים וכואבים החברים ....
אמא תראי בנך לובש תמדים לבד וקושר תשרוכים לבד ומוכן כבר לכל פעולה אמא תראי בנך יודע לטעון לבד ולירות על כל מה שרק יבקש מפקד הפלוגה
ואסור לי לבכות ומותר לי למות
אמא תראי איך אני לא נושם לבד איך אני לא הולך לבד ואבדה לי בגוף התחושה אמא תראי העלו אותי בדרגה בנך גיבור של המחלקה אמא האם את גאה
ואסור לי לבכות ומותר לי למות
אז אמא תראי איך אנחנו מתים גיבורים ואסור לי לבכות ומותר לי למות
שברת את כולנו עידני,כולנו כול כך מתגעגעים אליך ואוהבים אותך מאודדד!!! לא נתפס,לא נתפס שלא תיהיה ,שלא תחזור, כולנו כאן בוכים ומקווים שתחזור, :(
עידן אני אוהבתותךך כול כך מלאך שלי,לא הייתי מאמינה בכלל שתלך ככה, לא נתפס לי, שום דבר אני לא מעכלת ,אני רק חושבת שאתה עכשיו בצבא ,אבל לא נקלט לי שבעצם אתה בכלל לא תחזור, אני כול כך מתגעגעת אליך עידני שלי, תזכור שכולנו פה מחכים לךך ואואהביםם אותךך!!!!!!!!!
בנה חזר הביתה, שב מהמלחמה נלחם הוא בשביל אמא, לאמא אדמה נישק אותה במצח, חיבק אותה בחום והיא רוצה לבטח שיהיה שלום, שיהיה שלום ורק שלום. כמה טוב אתה בבית, אל ליבה חזר האור שיונה עם עלה של זית תעוף כבר אל הדור. כמה טוב אתה בבית, אל ליבה חזר האור אז אלוקים על החיילים אנא שמור. בנה חזר אל הצבא, שב אל המלחמה אך מזלו לא התמזל והוא באדמה. המפקד עמד בוכה יחד חבריו איך יספרו זאת לאמו שבנה איתם לא שב שבנה איתם לא שב והם בכו עליו. מה גדול עכשיו העצב, היא בוכה ואומללה בן יקר היה לאמא, ועשכיו באדמה מלאכים שבשמיים, החזירו לה את נשמתו כי היא רוצה, כי היא רוצה, להיות איתו.
עידן מלאך שלי לא עובר יום שאני לא חושבת אליך... לא עוברת שעה שאני לא מתגעגעת אליך... אני נוסעת ליד התחנה ורואה חיילים כאלה שממש דומים לך, אז אני מתחילה לבכות... אני רואה אחים רבים מכות בצחוק ואני נזכרת איך אתה רבת איתי וצחקת איתי. כל יום שאני לא הולכת לבית ספר ואני נשארת בבית אני חושבת על זה שהייתה צריך להיות איתי עכשיו אבל אתה בשמיים חולה עליך וחושבת עליך בכל רגע הלוואי שתחזור אלינו... אוהבת אחותך!
איך הזמן לא חולף ואי אפשר כבר לוותר על נער ושמו עידן שחימם את הלב מציאות איומה וחברים המומים שבשקט בוכים על אותם הימים
הכאב אותי חונק והלב הלב זועק שזיכרונות כה נעימים למול עיניי עכשיו חולפים ועכשיו עידן למלה הסובב בין מלאכים ואנו כאן למטה יושבים ומחכים כשגופך כאן למטה ונישמתך שם במרומים ניזכור אותך עידן לעולמי עולמים
החיים מלוים ריגושים וכאב אך את מותו של עידן קשה עדיין לקבל את אושרו הגדול שליוה את כולם ולפתע ניקטף והעציב את העולם
פרח..../ מירב מחר הזמן חולף וכולנו עדיין המומים והכאב כה נורא. אומרים שהזמן מרפא - אך אותנו הוא יותר מדכא... כי כעת אולי אנו מבינים ויותר מפנימים, שלראות, לחוש ולהריח אותך א י ן א נ ו י כ ו ל י ם - ואנו כה מתגעגעים... בליבנו הגוש בוער ועוד ועוד מחורר. רוצים אותך איתנו פה, משתוקקים לשמוע אותך שוב צוחק וכעת, אנו כותבים ומסריטים לך מילות פרידה והמשפחה, כולה, כה עצובה. איתך - היינו כה מושלמים - וקשה שלא נראה אותך לעולמים... אוהבים אותך ומתגעגעים עד עמקי הלב - וזה כ"כ כואב... חושבים עלייך, הנפלא והמסור באדם, ולא נחדול מכך לעולם... מקוים שטוב לך במרומים - "תהי נשמתך צרורה בצרור החיים". אליך מפנים עינינו רבון העולמים- ותוהים למה אותו מיהרת לחטוף אליך למרומים? אך עמוק בליבנו אנו מבינים - שמלאך כמוה אין עוד רבים, עם השקט שאהבת ורוח הים כך תוכלי להיות ליד כולם .... כי תמיד דאגת לא לקפח אף אחד, וכך כולנו מתחלקים בך שווה בשווה, וביחד ! נוח על משכבך בשלום - והמשך לנו לחייך בחלום...
אוהבים וכה מתגעגעים ומנסים לאחוז בחיים... אנחנו כאלה ולא כולם יודעים שהכאב לא בחוץ אך עמוק הוא בפנים החוץ לפעמים נראה מבודח ונמרץ אך הלב שבפנים דומע ונחמץ
לכל אלה שישארו צעירים לנצח ונטועים בזיכרון נדליק נר, נניח פרחים, נבכה בכאב של יגון בעול יטלו הנשים, הילדים ההורים האחים מי יתן ולא יבואו עלינו יותר ימים קשים
ולריבונו שבחר בנו מכל העמים רק נזכיר כי בסך הכל אנחנו בוחרים בחיים.
לאלה שלא מכירים את הסיפור.../ צחי דרי (בן-דוד)לקריאה
לאלה שלא מכירים את הסיפור.../ צחי דרי עידן כהן ז"ל התגייס בנובמבר 2003 ושירת בגולני, גדוד 51 פלוגה ג'. בהלך שירותו הצבאי עבר הרבה מבצעים, פעילויות ומארבים בגזרות השונות בארץ (עזה, גבול הצפון וכו').
ביולי 2006 השתתף עידן במלחמה בלבנון אל מול החיזבאללה. בשבוע בו נהרג יצאה הפלוגה שלו למצבע בשטח דרום לבנון. עידן לא היה אמור להכנס למבצע הזה, אך התעקש על כך, ולאחר ויכוחים עם מפקד הפלוגה הותר לו להכנס איתם. מבצע זה נמשך כמה ימים, ובלילה שבין יום שלישי ה-25.7.06 ליום רביעי ה-26.7.06 התקדמה הפלוגה בפעטיי הכפר בינת ג'ביל שבדרום לבנון. בסביבות השעה 05:00 לפנות בוקר נתקלה הפלוגה מאש מארב חיזבאללה. 7 חיילי צה"ל נפגעו ממכת האש הראשונה אשר הפתיעה אותם. בינייהם נפגעו סגן מפקד הפלוגה, מפקד מחלקה, 4 חיילים ועידן כהן אשר נפצע ברגליו. ניסיונות רבים לחילוץ החיילים הפצועים תחת אש חיזבאללה נכשלו, וכך התנהל קרב בין כוחותינו לבין החיזבאללה במשך 6-7 שעות. עידן נהרג מפצעיו בשטח הקרב יחד עם חביריו הפצועים. בתום הקרב פונו הפצועים וההרוגים חזרה לארצנו.
עידן כהן ז"ל נהרג ביום רביעי בתאריך 26 ליולי 2006, א' באב תשס"ו. הלוויותו נערכה ביום חמישי בתאריך 27 ליולי 2006 בשעה 20:00. יהי זכרו ברוך !!!
לקריאה
סגור
